מאת שחר אילן
אנה פרנק היתה ללא ספק זכאית לקצבה של ניצולת שואה, אבל האם גם בני משפחתו של יולי אדלשטיין?
קצבתה של אנה פרנק. באמצע השבוע נקלעה המערכת הפוליטית לוויכוח דרמטי בשאלה אם מחבואה של אנה פרנק לא היה נחשף והיא היתה שורדת ועולה לישראל, האם היתה זכאית לפיצויים. ח"כ אופיר פינס (עבודה) הביא את פרנק כדוגמה ל-85 אלף פליטי השואה שעל פי החלטת הממשלה לא יקבלו פיצויים. ניצולי שואה הם אנשים שחיו תחת שלטון הנאצים. פליטי שואה הם אנשים שברחו מהנאצים למדינות אחרות. האמת היא, שפרנק שלא ברחה לשום מקום, רק התחבאה. לכן היתה נחשבת לניצולה, לא לפליטה. סביר להניח שאחרי שנים במחבוא תחת שלטון הנאצים היא היתה זוכה לפיצויים מממשלת הולנד או מממשלת ישראל.
הרכבת האחרונה. מי שהיטיב יותר להגדיר את ההבדל בין ניצולי שואה לפליטי שואה היה ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד). מדובר מצד אחד (פליטים), הסביר, באנשים ש"התמזל מזלם והם, כמו משפחת אבא שלי, כולל אבא שלי, ברחו יומיים לפני באבי-יאר מקייב והעלו אותם לרכבת, אולי האחרונה, לכיוון קזחסטאן". ומצד שני (ניצולים) – ב"משפחה של אמא שלי, שהיו שלוש שנים בגטו שרגורוט". בכנסת טענו השבוע רבים, שאסור לעשות הבחנה בין שני המקרים, אבל האמת היא שההבדל ביניהם ניכר.
קצבה מגזרית. בישראל חיים כ-165 אלף פליטי שואה. כחציים, 85 אלף, עניים. המשמעות התקציבית של תוספת של 1,200 שקל לחודש ל-85 אלף פליטי השואה היא כ-1.2 מיליארד שקל. כלומר, כדי לתת את הכסף הזה יהיה צריך לפגוע בהרבה נושאים חשובים אחרים. סיעת ישראל ביתנו איימה השבוע לנקוט "בכל האמצעים שברשותה", כדי למצוא פתרון לאוכלוסייה הזאת. לא במקרה. מדובר בעצם בקצבה מגזרית של עולי חבר המדינות. במשרד ראש הממשלה לא מצליחים להבין למה מי שברח מהנאצים זכאי לסיוע גדול יותר ממי שברח ממדינות ערב. ח"כ קולט אביטל מזכירה, עם זאת, הבדל אחד בין הפליטים שברחו מהנאצים לבין היתר. גרמניה הגיעה עם ישראל להסכם שילומים, מדינות ערב לא.
מעמדות הניצולים. בישראל כמאה אלף ניצולי שואה. מסמך של משרד ראש הממשלה מציג את החלוקה המעמדית הבאה של הניצולים: 43 אלף ניצולים שעלו לארץ עד חתימת הסכם השילומים מקבלים פיצויים ממשרד האוצר בסכום ממוצע של 2,200 שקל לחודש. 20 אלף ניצולים שעלו בין 1953 ל-1969 מקבלים פיצויים ישירות מגרמניה בגובה של לפחות 2,200 שקל לחודש. עוד כמה אלפי ניצולים מקבלים פיצויים ממדינות אחרות. 23,500 עולים מחבר המדינות, שלא יכלו לתבוע פיצויים עד שעלו לארץ, מקבלים פיצויים מממשלת גרמניה באמצעות ועדת התביעות (קרן סעיף 2) בגובה 1,600 שקלים לחודש.
18 חודש בבונקר. ואלה הקריטריונים שמקנים זכאות מקרן סעיף 2: שהות של חצי שנה לפחות ב"מחנה עבודה בכפייה", או שהות של 18 חודשים לפחות "בגטו כפי שהוגדר על ידי ממשלת גרמניה", או "הסתתרות לפחות 18 חודשים בתנאים לא אנושיים, ללא מגע עם העולם החיצון, באזור בשליטת הנאצים", או חיים "בזהות בדויה בצורה לא חוקית במשך 18 חודשים לפחות".
נופלים בין הכיסאות. קשה להתפעל מההישגים של ניצולי השואה במסגרת ההסדר שהושג השבוע. רק כ-7,000 ניצולי שואה יקבלו במסגרת ההסדר החדש סכומים שישפרו את הכנסתם בצורה משמעותית. המדובר באלה שמוגדרים כ"נופלים בין הכיסאות". אלה בדרך כלל מי שאינם עומדים בתנאי קרן סעיף 2, למשל לא היו בגטו או במחנה מספיק זמן. הם יקבלו 1,200 שקל לחודש לאיש, מה שאמור להבטיח להם הכנסה חודשית כוללת של לפחות 3,400 שקל (יחד עם קצבת הזיקנה וקצבת הבטחת ההכנסה). למרות המספר הקטן, תושג תוצאה חשובה: כל אדם ששהה תחת כיבוש נאצי יקבל פיצויים.
עוד 166 שקל. מי עוד יקבלו תוספת? מתוך מקבלי הפיצויים מקרן סעיף 2, 6,000 מקבלים הבטחת הכנסה. החוק האחרון שהעביר חבר הכנסת יורי שטרן (ישראל ביתנו) לפני מותו, העניק ל-6,000 האלה מענק שנתי של אלף שקל. עכשיו יועלה המענק ל-3,000 שקל. במונחים חודשיים זה יוצא תוספת של 166 שקל.
הלוואה בריבית. אחד הטיעונים המקובלים נגד מדינת ישראל הוא, שהיא השקיעה את כספי השילומים למטרות אחרות. האומנם? דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר קובע ש"בשנים 1954-2004 שילמה ממשלת ישראל לנכי הרדיפות תגמולים בסכום הנאמד ביותר מ-3.5 מיליארד דולר בערכים ריאליים – יותר מפי ארבעה מהסכום שקיבלה מממשלת גרמניה במסגרת הסכם השילומים". כך שנראה שלכל היותר אפשר לטעון שישראל לוותה מהניצולים את הכסף והחזירה אותו ברבות השנים עם ריבית.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/896878.html